|
|
|
Lecture 1 |
Yein Yacov |
Bracot (2a) |
L'unité
divine, et le
messianisme |
 |
 |
|
משנה מסכת ברכות פרק א משנה א: מאימתי
קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה
דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים עד חצות רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר מעשה
שבאו בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר
חייבין אתם לקרות ולא זו בלבד אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה
עמוד השחר הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלין ליום אחד
מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם מן
העבירה |
|
Lecture 2 |
Yein Yacov |
Bracot (3a) |
La
prière
et
l'exil |
|
|
|
ברכות דף ג עמוד א: תניא, אמר
רבי יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים
להתפלל. בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי.
לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי: שלום עליך, רבי! ואמרתי לו: שלום עליך, רבי ומורי!
ואמר לי: בני, מפני מה נכנסת לחורבה זו? אמרתי לו: להתפלל. ואמר לי: היה לך
להתפלל בדרך! ואמרתי לו: מתירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים. ואמר לי: היה
לך להתפלל תפלה קצרה. באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים: למדתי שאין נכנסין
לחורבה, ולמדתי שמתפללין בדרך, ולמדתי שהמתפלל בדרך - מתפלל תפלה קצרה. ואמר
לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת:
אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות.
ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים
אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות
ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך
שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל
שולחן אביהם |
|
Lecture 3 |
Yein Yacov |
Bracot (3b) |
La parole et la mort |
|
|
|
ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע
בן לוי: אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת. אמר רבי אבא בר כהנא: לא אמרן
אלא בדברי תורה, אבל מילי דעלמא לית לן בה. ואיכא דאמרי, אמר רבי אבא בר כהנא:
לא אמרן אלא [אפילו] בדברי תורה, וכל שכן מילי דעלמא. |
|
Lecture 4 |
Yein Yacov |
Bracot (3b) |
L'espoir
et la
nuit |
|
|
|
ודוד בפלגא דליליא הוה קאי? מאורתא הוה
קאי! דכתיב: -תהלים קי"ט- קדמתי בנשף ואשועה, וממאי דהאי נשף אורתא הוא - דכתיב
-משלי ז'- בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה! אמר רב אושעיא אמר רבי אחא, הכי
קאמר (דוד): מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה. רבי זירא אמר: עד חצות לילה היה
מתנמנם כסוס. מכאן ואילך היה מתגבר כארי. רב אשי אמר: עד חצות לילה היה עוסק
בדברי תורה, מכאן ואילך בשירות ותשבחות |
|
Lecture
5 |
Yein Yacov |
Bracot (3b) |
La
limite
et
l'illimité |
|
|
|
ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא
אימת? השתא משה רבינו לא הוה ידע, דכתיב -שמות י"א- כחצות הלילה אני יוצא בתוך
מצרים, מאי כחצות? אילימא דאמר ליה קודשא בריך הוא כחצות - מי איכא ספיקא קמי
שמיא? אלא דאמר ליה (למחר) בחצות (כי השתא), ואתא איהו ואמר: כחצות, אלמא מספקא
ליה - ודוד הוה ידע? - דוד סימנא הוה ליה, דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון
חסידא: כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית
ונושבת בו ומנגן מאליו, מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר. |
|
Lecture 6 |
Yein Yacov |
Bracot (4a) |
Le savoir et
l'éternité |
|
|
|
אמר רבי אלעזר אמר רבי אבינא: כל
האומר -תהלים קמ"ה- תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
מאי טעמא? אילימא משום דאתיא באל"ף בי"ת - נימא -תהלים קי"ט- אשרי תמימי דרך
דאתיא בתמניא אפין! אלא משום דאית ביה -תהלים קמ"ה- פותח את ידך - נימא הלל
הגדול דכתיב ביה: -תהלים קל"ו- נתן לחם לכל בשר! - אלא: משום דאית ביה תרתי. |
|
Lecture 7 |
Yein Yacov |
Bracot (5a) |
Contre Epicure et les stoïciens, la guerre, ou la structure non harmonique
de l'homme |
|
|
|
אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי
שמעון בן לקיש: לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר -תהלים ד'- רגזו ואל
תחטאו. אם נצחו - מוטב, ואם לאו - יעסוק בתורה, שנאמר: אמרו בלבבכם; אם נצחו -
מוטב, ואם לאו - יקרא קריאת שמע, שנאמר: על משכבכם; אם נצחו - מוטב, ואם לאו -
יזכור לו יום המיתה, שנאמר: ודמו סלה. . |
|
Lecture 8 |
Yein Yacov |
Bracot (5a) |
Le corps, la souffrance
et l'étude |
|
|
|
אמר רבי שמעון בן לקיש: כל העוסק בתורה יסורין
בדילין הימנו, שנאמר: ובני רשף יגביהו עוף; ואין עוף אלא תורה, שנאמר: התעיף
עיניך בו ואיננו; ואין רשף אלא יסורין, שנאמר: מזי רעב ולחמי רשף. אמר ליה רבי
יוחנן: הא אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, שנאמר: -שמות ט"ו- ויאמר אם
שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל
המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך! אלא: כל שאפשר לו לעסוק
בתורה ואינו עוסק - הקדוש ברוך הוא מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו,
שנאמר: -תהלים ל"ט- נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר, ואין טוב אלא תורה,
שנאמר: -משלי ד'- כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו |
|
Lecture 9 |
Yein Yacov |
Bracot (7a) |
Est-ce que
D... prie? |
|
|
|
אמר רבי יוחנן
משום רבי יוסי: מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל?
שנאמר -ישעיהו נ"ו- והביאותים אל הר קדשי
ושמחתים בבית תפלתי, תפלתם לא נאמר אלא
תפלתי, מכאן שהקדוש ברוך הוא מתפלל. מאי
מצלי? אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו
רחמי על מדותי, ואתנהג עם בני במדת רחמים,
ואכנס להם לפנים משורת הדין. תניא, אמר רבי
ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר
קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה ה'
צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי:
ישמעאל בני, ברכני! - אמרתי לו: יהי רצון
מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך
על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים
ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו.
וקמשמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך.
|
|
Lecture 10 |
Yein Yacov |
Bracot (7a) |
La
souffrance |
|
|
|
תניא,
רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות טובות
נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן
אלא על - ידי יסורין. אלו הן: תורה וארץ ישראל
והעולם הבא. תורה מנין - שנאמר: אשרי הגבר
אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ארץ ישראל -
דכתיב -דברים ח'- כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך, וכתיב בתריה: כי ה'
אלהיך מביאך אל ארץ טובה. העולם הבא - דכתיב -משלי
ו'- כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות
מוסר. תני תנא קמיה דרבי יוחנן: כל העוסק
בתורה ובגמילות חסדים וקובר
את בניו - מוחלין לו על כל עונותיו. אמר ליה
רבי יוחנן: בשלמא תורה וגמילות חסדים -
דכתיב -משלי ט"ז- בחסד ואמת יכפר עון; חסד -
זו גמילות חסדים, שנאמר -משלי כ"א- רודף
צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, אמת - זו
תורה, שנאמר: -משלי כ"ג- אמת קנה ואל תמכר;
אלא קובר את בניו - מנין? תנא ליה ההוא סבא
משום רבי שמעון בן יוחאי: אתיא עון, עון,
כתיב הכא: בחסד ואמת יכפר עון, וכתיב התם: -ירמיהו
ל"ב- ומשלם עון אבות אל חיק בניהם. אמר רבי
יוחנן: נגעים ובנים אינן יסורין של אהבה.
ונגעים לא? והתניא: כל מי שיש בו אחד מארבעה
מראות נגעים הללו - אינן אלא מזבח כפרה! -
מזבח כפרה הוו, יסורין של אהבה לא הוו. ואי
בעית אימא: הא לן והא להו. ואי בעית אימא: הא
בצנעא, הא בפרהסיא, ובנים לא? היכי דמי?
אילימא דהוו להו ומתו - והא אמר רבי יוחנן:
דין גרמא דעשיראה ביר. אלא: הא - דלא הוו ליה
כלל, והא - דהוו
ליה ומתו. רבי
חייא בר אבא חלש, על לגביה רבי יוחנן. אמר
ליה: חביבין עליך יסורין? אמר ליה: לא הן ולא
שכרן. אמר ליה: הב לי ידך! יהב ליה ידיה
ואוקמיה. רבי יוחנן חלש, על לגביה רבי חנינא.
אמר ליה: חביבין עליך יסורין? אמר ליה: לא הן
ולא שכרן. אמר ליה: הב לי ידך! יהב ליה ידיה
ואוקמיה. אמאי? לוקים רבי יוחנן לנפשיה! -
אמרי: אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. -
רבי אלעזר חלש, על לגביה רבי יוחנן. חזא דהוה
קא גני בבית אפל, גלייה לדרעיה ונפל נהורא.
חזייה דהוה קא בכי רבי אלעזר. אמר ליה: אמאי
קא בכית? אי משום תורה דלא אפשת - שנינו: אחד
המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים!
ואי משום מזוני - לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות!
ואי משום בני - דין גרמא דעשיראה ביר. אמר
ליה: להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא. אמר
ליה: על דא ודאי קא בכית, ובכו תרוייהו.
אדהכי והכי, אמר ליה: חביבין עליך יסורין?
אמר ליה: לא הן ולא שכרן. אמר ליה: הב לי ידך,
יהב ליה ידיה ואוקמיה.
|
|
Lecture 11 |
Yein Yacov |
Bracot (7b) |
La
crainte
de D--- |
|
|
|
ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל אדם שיש בו יראת שמים - דבריו נשמעין, שנאמר:
-קהלת י"ב- סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו'. מאי -קהלת י"ב- כי זה כל האדם? אמר רבי אלעזר: אמר הקדוש ברוך הוא: כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה. רבי אבא בר כהנא אמר: שקול זה כנגד כל העולם כולו. רבי שמעון בן עזאי אומר, ואמרי לה רבי שמעון בן זומא אומר: כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה.
|
|
Lecture 12 |
Yein Yacov |
Bracot (9b) |
Le
nom
de D--- |
|
|
|
-שמות ג'- אהיה אשר אהיה. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור להם לישראל: אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות. אמר לפניו: רבונו של עולם! דיה לצרה בשעתה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לך אמור להם
-שמות ג'- אהיה שלחני אליכם. -מלכים א' י"ח- ענני ה' ענני. אמר רבי אבהו: למה אמר אליהו ענני שתי פעמים? מלמד שאמר אליהו לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! ענני - שתרד אש מן השמים ותאכל כל אשר על המזבח, וענני - שתסיח דעתם כדי שלא יאמרו מעשה כשפים הם, שנאמר:
-מלכים א' י"ח- ואתה הסבת את לבם אחורנית.
|
|
Lecture 13 |
Yein Yacov |
Bracot (10a) |
Les
cinq moments essentiels de la vie |
|
|
|
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן
יוחי, מאי דכתיב: -משלי ל"א- פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, כנגד מי אמר
שלמה מקרא זה? לא אמרו אלא כנגד דוד אביו, שדר בחמשה עולמים ואמר שירה; דר במעי
אמו ואמר שירה, שנאמר: -תהלים ק"ג- ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו. יצא
לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות ואמר שירה, שנאמר: -תהלים ק"ג- ברכו ה'
מלאכיו גברי כח עושי דברו לשמע בקול דברו ברכו ה' כל צבאיו וגו'. ינק משדי אמו
ונסתכל בדדיה ואמר שירה, שנאמר: -תהלים ק"ג- ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל
גמוליו. מאי כל גמוליו? אמר רבי אבהו: שעשה לה דדים במקום בינה. טעמא מאי? אמר
(רבי) -מסורת הש"ס: [רב]- יהודה: כדי שלא יסתכל במקום ערוה; רב מתנא אמר: כדי
שלא יינק ממקום הטנופת. ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה, שנאמר: -תהלים ק"ד-
יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה. נסתכל ביום המיתה
ואמר שירה, שנאמר: -תהלים ק"ד- ברכי נפשי את ה' ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר
לבשת. מאי משמע דעל יום המיתה נאמר? אמר רבה בר רב שילא: מסיפא דעניינא, דכתיב:
-תהלים ק"ד- תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון וגו'.
|
|
Lecture 14 |
Yein Yacov |
Bracot (9a) |
Les
degres de la redemption |
- |
- |
|
אמר רבי אבא: הכל
מודים, כשנגאלו ישראל ממצרים - לא נגאלו אלא
בערב, שנאמר -דברים ט"ז- הוציאך ה' אלהיך
ממצרים לילה, וכשיצאו - לא יצאו אלא ביום,
שנאמר -במדבר ל"ג- ממחרת הפסח יצאו בני
ישראל ביד רמה. על מה נחלקו - על שעת חפזון;
רבי אלעזר בן עזריה סבר: מאי חפזון - חפזון
דמצרים, ורבי עקיבא סבר: מאי חפזון - חפזון
דישראל. תניא נמי הכי: הוציאך ה' אלהיך
ממצרים לילה - וכי בלילה יצאו? והלא לא יצאו
אלא ביום, שנאמר: ממחרת הפסח יצאו בני ישראל
ביד רמה! אלא: מלמד שהתחילה להם גאולה מבערב.
|
|
Lecture 15 |
Yein Yacov |
Bracot (10a) |
La structure infinie de la
subjectivité |
|
|
|
אמר רבי יוחנן
משום רבי יוסי בן זמרא: כל התולה בזכות עצמו
- תולין לו בזכות אחרים, וכל התולה בזכות
אחרים - תולין לו בזכות עצמו. משה תלה בזכות
אחרים, שנאמר: -שמות ל"ב- זכר לאברהם ליצחק
ולישראל עבדיך - תלו לו בזכות עצמו, שנאמר: -תהלים
ק"ו- ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד
בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית; חזקיהו תלה
בזכות עצמו, דכתיב: זכר - נא את אשר התהלכתי
לפניך - תלו לו בזכות אחרים, שנאמר: -מלכים ב'
י"ט- וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני
ולמען דוד עבדי. והיינו דרבי יהושע בן לוי;
דאמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב: -ישעיהו ל"ח-
הנה לשלום מר לי מר? - אפילו בשעה ששיגר לו
הקדוש ברוך הוא שלום - מר הוא לוYein Yacov.
|
|
Lecture 16 |
|
Bracot (13a) |
Le singulier et l'universel |
|
|
|
-דברי הימים א' א'- אברם הוא אברהם, בתחלה נעשה אב לארם, ולבסוף נעשה אב לכל העולם כולו. שרי היא שרה, בתחלה נעשית שרי לאומתה, ולבסוף נעשית שרה לכל העולם כולו. תני בר קפרא: כל הקורא לאברהם אברם - עובר בעשה, שנאמר:
-בראשית י"ז- והיה שמך אברהם. רבי אליעזר אומר: עובר בלאו, שנאמר: -בראשית י"ז- ולא יקרא עוד [את] שמך אברם. אלא מעתה הקורא לשרה שרי הכי נמי? - התם, קודשא בריך הוא אמר לאברהם:
-בראשית י"ז- שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה. - אלא מעתה, הקורא ליעקב יעקב הכי נמי? - שאני התם, דהדר אהדריה קרא, דכתיב
-בראשית מ"ו- ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב. מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא רבי יוסי בר זבידא:
-נחמיה ט'- אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם! - אמר ליה: התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא מאי דהוה מעיקרא. הדרן עלך מאימתי.
|
|
Lecture 17 |
Yein Yacov |
Bracot (13a) |
Le joug céleste |
|
|
|
אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע - כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה, ואחר כך מקבל עליו עול מצות; והיה אם שמוע לויאמר - שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום ובין בלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום בלבד.
|
|
Lecture 18 |
Yein Yacov |
Bracot (14a) |
Le
rêve, le désir, l’infini |
|
|
|
(ואמר) [אמר] רבי יונה אמר רבי זירא: כל הלן שבעת ימים בלא חלום נקרא רע, שנאמר:
-משלי י"ט- ושבע ילין בל יפקד רע, אל תקרי שבע אלא שבע. אמר ליה רב אחא בריה דרבי חייא בר אבא, הכי אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן: כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן - אין מבשרין אותו בשורות רעות, שנאמר: ושבע ילין בל יפקד רע.
|
|
Lecture 19 |
Yein Yacov |
Rosh achana (16a) |
Roch
achana; la fracture existentielle, ou la fracture métaphysique. |
|
|
|
משנה. בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה - כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר
היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם, ובחג נידונין על המים |
|
Lecture 20 |
Yein Yacov |
Rosh achana (16a) |
L'être,
le néant. Doute ou questionnement.. |
|
|
|
משנה. בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה - כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר
היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם, ובחג נידונין על המים |
|
Lecture 21 |
Yein Yacov |
Rosh achana (16b) |
Le
livre comme l'essence de l'existence |
|
|
|
אמר רבי כרוספדאי
אמר רבי יוחנן: שלשה
ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים
גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של
בינוניים. צדיקים גמורין - נכתבין ונחתמין
לאלתר לחיים, רשעים גמורין - נכתבין ונחתמין
לאלתר למיתה, בינוניים - תלויין ועומדין
מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו - נכתבין
לחיים, לא זכו - נכתבין למיתה. אמר רבי אבין:
מאי קרא - -תהלים סט- ימחו מספר חיים ועם
צדיקים אל יכתבו, ימחו מספר - זה ספרן של
רשעים גמורין, חיים - זה ספרן של צדיקים, ועם
צדיקים אל יכתבו - זה ספרן של בינוניים. רב
נחמן בר יצחק אמר מהכא: -שמות לב-
ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת, מחני נא - זה
ספרן של רשעים, מספרך - זה ספרן של צדיקים,
אשר כתבת - זה ספרן של בינוניים.
|
|
Lecture 22 |
Yein Yacov |
Yuma (2a) |
Yom Kipour ou l'arrachement et
l'intimité |
|
|
|
משנה. שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין, ומתקינין לו כהן אחר תחתיו, שמא יארע בו פסול. רבי יהודה אומר: אף אשה אחרת מתקינין לו, שמא תמות אשתו. שנאמר
-ויקרא טז- וכפר בעדו ובעד ביתו, ביתו זו אשתו. אמרו לו: אם כן אין לדבר סוף.
|
|
Lecture 23 |
Yein Yacov |
Bracot (17a) |
La prière après la prière |
|
|
|
ורבי אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי: רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות; יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם, ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם. רבא בתר צלותיה אמר הכי: אלהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי, עפר אני בחיי, קל וחומר במיתתי, הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה, יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא אחטא עוד, ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים אבל לא על ידי יסורין וחלאים רעים. והיינו וידוי דרב המנונא זוטי ביומא דכפורי. מר בריה דרבינא כי הוה מסיים צלותיה אמר הכי: אלהי, נצור לשוני מרע ושפתותי מדבר מרמה ולמקללי נפשי תדום ונפשי כעפר לכל תהיה, פתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף נפשי, ותצילני מפגע רע מיצר הרע ומאשה רעה ומכל רעות המתרגשות לבא בעולם, וכל החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.
|
|
Lecture 24 |
Yein Yacov |
Bracot (20a) |
Le corps, le désir et la beauté |
|
|
|
רב גידל הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה, אמר להו: הכי טבילו והכי טבילו. אמרי ליה רבנן: לא קא מסתפי מר מיצר הרע? אמר להו: דמיין באפאי כי קאקי חיורי. רבי יוחנן הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה, אמר: כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילה מסתכלן בי, ונהוי להו זרעא דשפירי כוותי. אמרי ליה רבנן: לא קא מסתפי מר מעינא בישא? אמר להו: אנא מזרעא דיוסף קא אתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא, דכתיב:
-בראשית מ"ט- בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, ואמר רבי אבהו: אל תקרי עלי עין אלא עולי עין. רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא:
-בראשית מ"ח- וידגו לרב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע
שולטת בהם - אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם. ואי בעית אימא: עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו - אין עין הרע שולטת בו.
|
|
Lecture 25 |
Yein Yacov |
Bracot (26b) |
Les trois prière ou le
secret de la vie |
|
|
|
איתמר, רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות אבות תקנום; רבי יהושע בן לוי אמר: תפלות כנגד תמידין תקנום. תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא, ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי. תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא: אברהם תקן תפלת שחרית - שנאמר
-בראשית י"ט- וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם, ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר
-תהלים ק"ו- ויעמד פינחס ויפלל; יצחק תקן תפלת מנחה - שנאמר -בראשית כ"ד- ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, ואין שיחה אלא תפלה, שנאמר
-תהלים ק"ב- תפלה לעני כי - יעטף ולפני ה' ישפך שיחו, יעקב תקן תפלת ערבית - שנאמר
-בראשית כ"ח- ויפגע במקום וילן שם, ואין פגיעה אלא תפלה, שנאמר -ירמיהו ז'- ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע - בי.
|
|
Lecture 26 |
Yein Yacov |
Bracot (27b) |
Les trois prière ou le
secret de la vie suite |
|
|
|
תנו רבנן: מעשה בתלמיד אחד שבא לפני רבי יהושע, אמר לו: תפלת ערבית רשות או חובה? אמר ליה: רשות. בא לפני רבן גמליאל, אמר לו: תפלת ערבית רשות או חובה? אמר לו: חובה. אמר לו: והלא רבי יהושע אמר לי רשות! אמר לו: המתן עד שיכנסו בעלי תריסין לבית המדרש. כשנכנסו בעלי תריסין, עמד השואל ושאל: תפלת ערבית רשות או חובה? אמר לו רבן גמליאל: חובה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שחולק בדבר זה? אמר ליה רבי יהושע: לאו. אמר לו: והלא משמך אמרו לי רשות! אמר ליה: יהושע, עמוד על רגליך ויעידו בך! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: אלמלא אני חי והוא מת - יכול החי להכחיש את המת, ועכשיו שאני חי והוא חי - היאך יכול החי להכחיש את החי? היה רבן גמליאל יושב ודורש, ורבי יהושע עומד על רגליו, עד שרננו כל העם ואמרו לחוצפית התורגמן: עמוד! ועמד.
|
|
Lecture 27 |
Yein Yacov |
Bracot (28b) |
L’accès
au monde futur |
|
|
|
תנו רבנן: כשחלה רבי אליעזר, נכנסו תלמידיו לבקרו. אמרו לו: רבינו, למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא. אמר להם: הזהרו בכבוד חבריכם, ומנעו בניכם מן ההגיון, והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים, וכשאתם מתפללים - דעו לפני מי אתם עומדים, ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא.
|
|
Lecture 28 |
Yein Yacov |
Chabat (21b) |
Hanouka |
|
|
|
תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין - נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך. אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא, רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא, חד אמר: טעמא דבית שמאי - כנגד ימים הנכנסין, וטעמא דבית הלל - כנגד ימים היוצאין. וחד אמר: טעמא דבית שמאי - כנגד פרי החג, וטעמא דבית הלל - דמעלין בקדש ואין מורידין. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שני זקנים היו בצידן, אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל, זה נותן טעם לדבריו - כנגד פרי החג, וזה נותן טעם לדבריו - דמעלין בקדש ואין מורידין.
|
|
Lecture 29 |
Yein Yacov |
Chabat (21b) |
Hanouka
suite |
|
|
|
תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין - נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך. אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא, רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא, חד אמר: טעמא דבית שמאי - כנגד ימים הנכנסין, וטעמא דבית הלל - כנגד ימים היוצאין. וחד אמר: טעמא דבית שמאי - כנגד פרי החג, וטעמא דבית הלל - דמעלין בקדש ואין מורידין. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שני זקנים היו בצידן, אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל, זה נותן טעם לדבריו - כנגד פרי החג, וזה נותן טעם לדבריו - דמעלין בקדש ואין מורידין. |
|
Lecture 30 |
Yein Yacov |
Bracot (31a) |
La prière ou la soif de
l'absolu |
|
|
|
תנו רבנן: המתפלל צריך שיכוין את
לבו לשמים. אבא שאול אומר, סימן לדבר: -תהלים י'- תכין לבם תקשיב אזנך. תניא,
אמר רבי יהודה: כך היה מנהגו של רבי עקיבא, כשהיה מתפלל עם הצבור - היה מקצר
ועולה, מפני טורח צבור, וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו - אדם מניחו בזוית זו
ומוצאו בזוית אחרת, וכל כך למה - מפני כריעות והשתחויות. |
|
Lecture 31 |
Yein Yacov |
Bracot (32a) |
Moise ou la
vraie grandeur |
|
|
|
-שמות ל"ב- וידבר ה' אל משה לך רד, מאי לך רד? אמר
רבי אלעזר, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, רד מגדולתך! כלום נתתי לך גדולה
אלא בשביל ישראל, ועכשיו ישראל חטאו - אתה למה לי? מיד תשש כחו של משה ולא היה
לו כח לדבר. וכיון שאמר: -דברים ט'- הרף ממני ואשמידם, אמר משה: דבר זה תלוי בי
- מיד עמד ונתחזק בתפלה ובקש רחמים. משל, למלך שכעס על בנו והיה מכהו מכה
גדולה, והיה אוהבו יושב לפניו ומתירא לומר לו דבר. אמר המלך: אלמלא אוהבי זה
שיושב לפני הרגתיך! אמר: דבר זה תלוי בי - מיד עמד והצילו. -שמות ל"ב- ועתה
הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול וגו' - אמר רבי אבהו: אלמלא
מקרא כתוב אי אפשר לאומרו; מלמד, שתפסו משה להקדוש ברוך הוא כאדם שהוא תופס את
חבירו בבגדו, ואמר לפניו: רבונו של עולם, אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם. -שמות ל"ב- ואעשה אותך לגוי גדול וגו' - אמר רבי אלעזר, אמר משה לפני הקדוש
ברוך הוא: רבונו של עולם, ומה כסא של שלש רגלים אינו יכול לעמוד לפניך בשעת
כעסך, כסא של רגל אחד על אחת כמה וכמה! ולא עוד אלא שיש בי בושת פנים מאבותי.
עכשיו יאמרו: ראו פרנס שהעמיד עליהם, בקש גדולה לעצמו ולא בקש עליהם רחמים.
|
|
Lecture 32 |
Yein Yacov |
Bracot (33a) |
Le
vrai savoir |
|
|
|
מר רב אמי: גדולה דעה שנתנה בתחלת ברכה של חול.
ואמר רב אמי: גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות, שנאמר: -שמואל א' ב'- כי אל דעות
ה'. וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו, שנאמר: -ישעיהו כ"ז- כי לא עם בינות
הוא על כן לא ירחמנו עושהו.
|
|
Lecture 33 |
Yein Yacov |
Bracot (33b) |
La crainte D..... |
|
|
|
ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים,
שנאמר -דברים י'-: ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה. אטו יראת
שמים מילתא זוטרתא היא? והאמר רבי חנינא משום רבי שמעון בן יוחי: אין לו להקדוש
ברוך הוא בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים, שנאמר: -ישעיהו ל"ג- יראת ה' היא
אוצרו! - אין, לגבי משה מילתא זוטרתא היא. דאמר רבי חנינא: משל, לאדם שמבקשים
ממנו כלי גדול ויש לו - דומה עליו ככלי קטן - קטן ואין לו - דומה עליו ככלי
גדול.
|
|
Lecture 34 |
Yein Yacov |
Bracot (33b) |
La distance et
l'intimité avec Hashem |
|
|
|
כל האומר שמע שמע - כאומר מודים מודים דמי.
מיתיבי: הקורא את שמע וכופלה - הרי זה מגונה. מגונה הוא דהוי, שתוקי לא משתקינן
ליה! - לא קשיא: הא - דאמר מילתא מילתא ותני לה, והא - דאמר פסוקא פסוקא ותני
ליה. אמר ליה רב פפא לאביי: ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה, ולבסוף כוון דעתיה? -
אמר ליה: כל האומר שמע שמע - כאומר מודים מודים דמי. מיתיבי: הקורא את שמע
וכופלה - הרי זה מגונה. מגונה הוא דהוי, שתוקי לא משתקינן ליה! - לא קשיא: הא -
דאמר מילתא מילתא ותני לה, והא - דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה. אמר ליה רב פפא
לאביי: ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה, ולבסוף כוון דעתיה? - אמר ליה:
|
|
Lecture 35 |
Yein Yacov |
Bracot (34b) |
Le Zadique parfait ou le Bal Techouva (Le repentant) |
|
|
|
ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים
כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים - עין לא ראתה אלהים זולתך.
ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין - צדיקים גמורים
אינם עומדין, שנאמר: -ישעיהו נ"ז- שלום שלום לרחוק ולקרוב. לרחוק ברישא והדר
לקרוב ורבי יוחנן אמר לך: מאי רחוק - שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא, ומאי קרוב -
שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו השתא. מאי עין לא ראתה? אמר רבי יהושע בן
לוי: זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית; רבי שמואל בר נחמני אמר: זה עדן
שלא שלטה בו עין כל בריה. שמא תאמר, אדם הראשון היכן היה? - בגן. ושמא תאמר:
הוא גן, הוא עדן - תלמוד לומר: -בראשית ב'- ונהר יצא מעדן להשקות את הגן, גן
לחוד ועדן לחוד.
|
|
Lecture 36 |
Yein Yacov |
Bracot (35a) |
La benediction ou l'espace profane |
|
|
|
תנו רבנן: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא
ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל. מאי תקנתיה - ילך אצל חכם. - ילך
אצל חכם - מאי עביד ליה? הא עביד ליה איסורא! - אלא אמר רבא: ילך אצל חכם
מעיקרא וילמדנו ברכות, כדי שלא יבא לידי מעילה. אמר רב יהודה אמר שמואל: כל
הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - כאילו נהנה מקדשי שמים, וכתיב: -תהלים כ"ד- לה'
הארץ ומלואה. רבי לוי רמי: כתיב לה' הארץ ומלואה, וכתיב: -תהלים קט"ו- השמים
שמים לה' והארץ נתן לבני אדם! לא קשיא, כאן - קודם ברכה, כאן - לאחר ברכה. |
|
Lecture 37 |
Yein Yacov |
Bracot (35b) |
Etre du monde, ou
être or monde |
|
|
|
רבי חנינא בר פפא רמי: כתיב -הושע ב'- ולקחתי דגני
בעתו וגו', וכתיב: -דברים י"א- ואספת דגנך וגו'! - לא קשיא: כאן בזמן שישראל
עושין רצונו של מקום, כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. תנו רבנן:
ואספת דגנך, - מה תלמוד לומר - לפי שנאמר: -יהושע א'- לא ימוש ספר התורה הזה
מפיך, יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: ואספת דגנך - הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי
רבי ישמעאל; רבי שמעון בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת
זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה?
אלא: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי אחרים, שנאמר: -ישעיהו
ס"א- ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'. ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום -
מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר: -דברים י"א- ואספת דגנך; ולא עוד, אלא שמלאכת
אחרים נעשית על ידן, שנאמר: -דברים כ"ח- ועבדת את אויבך וגו'. אמר אביי: הרבה
עשו כרבי ישמעאל - ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן. |
|
Lecture 38 |
Yein Yacov |
Bracot (40b) |
Les vraies et
les fausses constructions spirituelles |
|
|
|
גופא, אמר רב: כל ברכה שאין בה הזכרת השם - אינה
ברכה. ורבי יוחנן אמר: כל ברכה שאין בה מלכות - אינה ברכה. אמר אביי: כוותיה
דרב מסתברא, דתניא: -דברים כ"ו- לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי. לא עברתי - מלברכך,
ולא שכחתי - מלהזכיר שמך עליו, ואילו מלכות לא קתני. ורבי יוחנן - תני ולא
שכחתי מלהזכיר שמך ומלכותך עליו. . |
|
Lecture 39 |
Yein Yacov |
Bracot (43b) |
La portée métaphasique des sens, notamment l’odorat |
|
|
|
אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: מנין שמברכין על הריח - שנאמר:
-תהלים ק"נ- כל
הנשמה תהלל יה, איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו - הוי אומר זה
הריח. |
|
Lecture 40 |
Yein Yacov |
Bracot (42a) |
A la recherche
du temps perdu |
|
|
|
אלא כי הא דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב, שלש תכיפות הן: תכף לסמיכה שחיטה, תכף
לגאולה תפלה, תכף לנטילת ידים ברכה. אמר אביי, אף אנו נאמר: תכף לתלמידי חכמים
ברכה, שנאמר: -בראשית ל'- ויברכני ה' בגללך. איבעית אימא מהכא, שנאמר: -בראשית
ל"ט- ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. . |
|
Lecture 41 |
Yein Yacov |
Bracot (47b) |
Les
différentes figures de l'ignorance |
|
|
|
תנו רבנן: איזהו עם הארץ? כל שאינו קורא קריאת שמע ערבית ושחרית, דברי רבי
אליעזר, רבי יהושע אומר: כל שאינו מניח תפילין, בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית
בבגדו, רבי נתן אומר: כל שאין מזוזה על פתחו, רבי נתן בר יוסף אומר: כל שיש לו
בנים ואינו מגדלם לתלמוד תורה, אחרים אומרים: אפילו קרא ושנה ולא שמש תלמידי
חכמים הרי זה עם הארץ. אמר רב הונא: הלכה כאחרים. . . |
|
Lecture 42 |
Yein Yacov |
Bracot (47b) |
L’autre, le
même ou l‘identité ouverte |
|
|
משנה:
הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה.
גמרא: מנא הני מילי? אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: (שמות י"ח) ויאמר יתרו
ברוך ה' אשר הציל וגו'. אניסא דרבים מברכינן, אניסא דיחיד לא מברכינן? והא ההוא
גברא דהוה קא אזיל בעבר ימינא, נפל עליה אריא, אתעביד ליה ניסא ואיתצל מיניה;
אתא לקמיה דרבא, ואמר ליה: כל אימת דמטית להתם - בריך ברוך שעשה לי נס במקום
הזה! ...אמרי: אניסא דרבים כולי עלמא מיחייבי לברוכי, אניסא דיחיד - איהו חייב
לברוכי. |
|
Lecture 43 |
Yein Yacov |
Bracot (47b) |
Les rêves, le
pouvoir, et le cycle de l’année |
|
|
|
אמר רב יהודה אמר רב, שלשה צריכים רחמים: מלך טוב, שנה טובה, וחלום טוב. מלך
טוב - דכתיב -משלי כ"א- פלגי מים לב מלך ביד ה'. שנה טובה |
|
Lecture 44 |
Yein Yacov |
Bracot (54b) |
La prière ou le
paradoxe d’une demande sans espoir de retour |
|
|
|
ואמר רב יהודה שלשה דברים [המאריך בהן] מאריכין ימיו ושנותיו של אדם: המאריך
בתפלתו, והמאריך על שלחנו, והמאריך בבית הכסא. והמאריך בתפלתו, מעליותא היא?
והאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא
לידי כאב לב שנאמר: -משלי י"ג- תוחלת ממשכה מחלה לב. ואמר רבי יצחק: שלשה דברים
מזכירים עונותיו של אדם, ואלו הן: קיר נטוי, ועיון תפלה, ומוסר דין על חבירו
לשמים! - הא לא קשיא, הא - דמעיין בה, הא - דלא מעיין בה. והיכי עביד - דמפיש
ברחמי. והמאריך על שלחנו - דלמא אתי עניא ויהיב ליה, דכתיב -יחזקאל מ"א- המזבח
עץ שלוש אמות גבה, וכתיב -יחזקאל מ"א- וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה', פתח
במזבח וסיים בשלחן! רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: כל זמן שבית המקדש
קיים - מזבח מכפר על ישראל, ועכשיו - שלחנו של אדם מכפר עליו. |
|
Lecture 45 |
Yein Yacov |
Bracot (55a) |
L’interprétation des rêves...
|
|
|
|
אמר רב חסדא: כל חלום ולא טוות. ואמר רב חסדא: חלמא דלא מפשר - כאגרתא דלא
מקריא. ואמר רב חסדא: לא חלמא טבא מקיים כוליה, ולא חלמא בישא מקיים כוליה.
ואמר רב חסדא: חלמא בישא עדיף מחלמא טבא. ואמר רב חסדא: חלמא בישא - עציבותיה
מסתייה, חלמא טבא - חדוייה מסתייה. אמר רב יוסף: חלמא טבא - אפילו לדידי
בדיחותיה מפכחא ליה. ואמר רב חסדא: חלמא בישא קשה מנגדא, שנאמר -קהלת ג'-
והאלהים עשה שיראו מלפניו ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זה חלום רע. -ירמיהו
כ"ג- הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר
נאם ה', וכי מה ענין בר ותבן אצל חלום? אלא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן
יוחי, כשם שאי אפשר לבר בלא תבן - כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. אמר רבי
ברכיה: חלום, אף על פי שמקצתו מתקיים - כולו אינו מתקיים, מנא לן - מיוסף דכתיב
-בראשית ל"ז- והנה השמש והירח וגו'. |
|
Lecture 46 |
Yein Yacov |
Bracot (55a) |
La reaction au
rêves |
|
|
|
ואמר
רב חסדא: חלמא בישא - עציבותיה מסתייה, חלמא טבא - חדוייה מסתייה. ...אלא אמר
רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, כשם שאי אפשר לבר בלא תבן - כך אי אפשר
לחלום בלא דברים בטלים. אמר רבי ברכיה: חלום, אף על פי שמקצתו מתקיים - כולו
אינו מתקיים... |
|
Lecture 47 |
Yein Yacov |
Bracot (61a) |
Le camouflage du désir
ou l’écran de la faute |
|
|
|
תנו רבנן: המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה - אפילו
יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו - לא ינקה מדינה של גיהנם, שנאמר -משלי
י"א- יד ליד לא ינקה רע - לא ינקה מדינה של גיהנם. אמר רב נחמן: מנוח עם הארץ
היה, דכתיב -שופטים י"ג- וילך מנוח אחרי אשתו. |
|
Lecture 48 |
Yein Yacov |
Bracot (61a) |
L’homme et son double |
|
|
|
ואהבת את ה' אלהיך. תניא, רבי אליעזר אומר: אם
נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך? ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך? אלא:
אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו - לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם
שממונו חביב עליו מגופו - לכך נאמר בכל מאדך. רבי עקיבא אומר: בכל נפשך אפילו
נוטל את נפשך. |
|
Lecture 49 |
Yein Yacov |
Bracot
(61a) |
La possibilité du
dépassement déjà repérable dans le désir de l’argent. |
|
|
|
ואהבת את ה' אלהיך. תניא, רבי אליעזר אומר: אם
נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך? ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך? אלא:
אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו - לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם
שממונו חביב עליו מגופו - לכך נאמר בכל מאדך. רבי עקיבא אומר: בכל נפשך אפילו
נוטל את נפשך. |
|
Lecture 50 |
Yein Yacov |
Bracot (63a) |
Le
secret du sensé Thoraique ou le singulier rejoint l’universel |
|
|
|
תנו רבנן: הרואה אוכלוסי ישראל אומר: ברוך חכם
הרזים. שאין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהן דומים זה לזה. בן זומא ראה
אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית, אמר: ברוך חכם הרזים, וברוך שברא כל אלו לשמשני.
הוא היה אומר: כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול: חרש, וזרע, וקצר,
ועמר, ודש, וזרה, וברר, וטחן, והרקיד, ולש, ואפה, ואחר כך אכל, ואני משכים
ומוצא כל אלו מתוקנין לפני. וכמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבוש: גזז
ולבן ונפץ וטוה וארג, ואחר כך מצא בגד ללבוש, ואני משכים ומוצא כל אלה מתוקנים
לפני |
|
Lecture 51 |
Yein Yacov |
Bracot (64a) |
L’élégance
du temps ou ne pas forcer le destin. |
|
|
|
אמר רבי אבין הלוי: כל הדוחק את השעה - שעה
דוחקתו, וכל הנדחה מפני השעה - שעה נדחת מפניו, מדרבה ורב יוסף. דרב יוסף סיני,
ורבה עוקר הרים. אצטריכא להו שעתא, שלחו להתם: סיני ועוקר הרים איזה מהם קודם?
שלחו להו: סיני קודם, שהכל צריכין למרי חטיא. אף על פי כן לא קבל עליו רב יוסף,
דאמרי ליה כלדאי: מלכת תרתין שנין. מלך רבה עשרין ותרתין שנין, מלך רב יוסף
תרתין שנין ופלגא. כל הנך שני דמלך רבה, אפילו אומנא לביתיה לא קרא. |
|
Lecture 52 |
Yein Yacov |
Chabbat
88a |
Le bien comme source de l’intelligence |
|
|
|
+שמות יט+
ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא
עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא
קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן,
הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב +אסתר ט+ קימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו
כבר. אמר חזקיה: מאי דכתיב +תהלים עו+ משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה אם יראה
למה שקטה, ואם שקטה למה יראה? אלא: בתחילה - יראה, ולבסוף - שקטה. ולמה יראה -
כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב +בראשית א+ ויהי ערב ויהי בקר יום הששי,
ה"א יתירה למה לי? - מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם
ישראל מקבלים התורה - אתם מתקיימין, ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. דרש
רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל
אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. וכיון שחטאו
ישראל, ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה, ופירקום. שנאמר +שמות לג+ ויתנצלו
בני ישראל את עדים מהר חורב. אמר רבי חמא ברבי חנינא: בחורב טענו, בחורב פרקו.
בחורב טענו - כדאמרן, בחורב פרקו - דכתיב ויתנצלו בני ישראל וגו'. אמר רבי
יוחנן: וכולן זכה משה ונטלן... |
|
Lecture 53 |
Yein Yacov |
Chabbat
10a |
Les deux posture
existentielles de la prière et leurs relation a l’étude de la Thora |
|
|
|
בא בר רב הונא רמי פוזמקי ומצלי,
אמר הכון לקראת וגו'. רבא שדי גלימיה ופכר ידיה, ומצלי. אמר: כעבדא קמיה מריה.
אמר רב אשי: חזינא ליה לרב כהנא, כי איכא צערא בעלמא - שדי גלימיה ופכר ידיה
ומצלי, אמר: כעבדא קמי מריה. כי איכא שלמא - לביש ומתכסי ומתעטף ומצלי, אמר:
הכון לקראת אלהיך ישראל. רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה, אמר: מניחין
חיי עולם ועוסקים בחיי שעה! - והוא סבר: זמן תפלה לחוד, וזמן תורה לחוד. רבי
ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא, והוו עסקי בשמעתא. נגה לצלויי, והוה קא מסרהב
רבי ירמיה, קרי עליה רבי זירא: +משלי כח+ מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה. |
|
Lecture 54 |
Yein Yacov |
Chabbat
10a |
L'etude et la loi |
|
|
|
מאימתי התחלת דין? רבי ירמיה ורבי יונה, חד אמר: משיתעטפו
הדיינין, וחד אמר: משיפתחו בעלי דינים. ולא פליגי, הא - דעסקי ואתו בדינא, הא -
דלא עסקי ואתו בדינא. רב אמי ורב אסי הוו יתבי וגרסי ביני עמודי וכל שעתא ושעתא
הוו טפחי אעיברא דדשא ואמרי: אי איכא דאית ליה דינא - ליעול וליתי. רב חסדא
ורבה בר רב הונא הוו יתבי בדינא כולי יומא, הוה קא חליש לבייהו. תנא להו רב
חייא בר רב מדפתי: +שמות יח+ ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב, וכי תעלה על
דעתך שמשה יושב ודן כל היום כלו? תורתו מתי נעשית? אלא לומר לך כל דיין שדן דין
אמת לאמיתו אפילו שעה אחת - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא
במעשה בראשית. כתיב הכא ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב, וכתיב התם +בראשית
א+ ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. עד מתי יושבין בדין? אמר רב ששת: עד זמן סעודה. |
|
Lecture 55 |
Yein Yacov |
Bracot (61a) |
L’homme
duel |
|
|
|
דרש רב נחמן בר רב חסדא: מאי דכתיב +בראשית
ב'+ וייצר ה' אלהים את האדם בשני יודי"ן - שני יצרים ברא הקדוש ברוך הוא, אחד
יצר טוב ואחד יצר רע. מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: אלא מעתה, בהמה דלא כתיב בה
וייצר - לית לה יצרא? והא קא חזינן דמזקא ונשכא ובעטא! אלא כדרבי שמעון בן פזי,
דאמר רבי שמעון בן פזי: אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי. אי נמי: כדרבי ירמיה בן
אלעזר, דאמר רבי ירמיה בן אלעזר: דו פרצופין ברא הקדוש ברוך הוא באדם הראשון,
שנאמר +תהלים קל"ט+ אחור וקדם צרתני |
|
Lecture 56 |
Yein Yacov |
Chabbat
10a |
Les deux posture
existentielles de la prière et leurs relation a l’étude de la Thora.
(bis) |
|
|
|
. בא בר רב הונא רמי פוזמקי ומצלי,
אמר הכון לקראת וגו'. רבא שדי גלימיה ופכר ידיה, ומצלי. אמר: כעבדא קמיה מריה.
אמר רב אשי: חזינא ליה לרב כהנא, כי איכא צערא בעלמא - שדי גלימיה ופכר ידיה
ומצלי, אמר: כעבדא קמי מריה. כי איכא שלמא - לביש ומתכסי ומתעטף ומצלי, אמר:
הכון לקראת אלהיך ישראל. רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה, אמר: מניחין
חיי עולם ועוסקים בחיי שעה! - והוא סבר: זמן תפלה לחוד, וזמן תורה לחוד. רבי
ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא, והוו עסקי בשמעתא. נגה לצלויי, והוה קא מסרהב
רבי ירמיה, קרי עליה רבי זירא: +משלי כח+ מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה. |
|
Lecture 57 |
Yein Yacov |
Chabbat
10a |
Les deux posture
existentielles de la prière et leurs relation a l’étude de la Thora:
même cours avec variations |
|
|
|
בא בר רב הונא רמי פוזמקי ומצלי,
אמר הכון לקראת וגו'. רבא שדי גלימיה ופכר ידיה, ומצלי. אמר: כעבדא קמיה מריה.
אמר רב אשי: חזינא ליה לרב כהנא, כי איכא צערא בעלמא - שדי גלימיה ופכר ידיה
ומצלי, אמר: כעבדא קמי מריה. כי איכא שלמא - לביש ומתכסי ומתעטף ומצלי, אמר:
הכון לקראת אלהיך ישראל. רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה, אמר: מניחין
חיי עולם ועוסקים בחיי שעה! - והוא סבר: זמן תפלה לחוד, וזמן תורה לחוד. רבי
ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא, והוו עסקי בשמעתא. נגה לצלויי, והוה קא מסרהב
רבי ירמיה, קרי עליה רבי זירא: +משלי כח+ מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה |
|
Lecture 58 |
Yein Yacov |
Chabbat 21a |
Hanouka 01a: |
|
|
|
|
|
Lecture 59 |
Yein Yacov |
Chabbat 21a |
Hanouka 01b:
même cours avec variations |
|
|
|
|
|
Lecture 60 |
Yein Yacov |
Chabbat 21a |
Hanouka 02:
suite |
|
|
|
Lecture 61 |
Yein Yacov |
Chabbat 21a |
Hanouka 03a: |
|
|
|
Lecture 62 |
Yein Yacov |
Chabbat 21a |
Hanouka 03b:
même cours avec variations |
|
|
|
Lecture 63 |
Yein Yacov |
Chabbat 23a |
Hanouka 04 |
|
|
|
Lecture 64 |
Yein Yacov |
Chabbat 23a |
Hanouka 05 |
|
|
|
Lecture 65 |
Yein Yacov |
Chabbat 23a |
L'amour de la Thora |
|
|
|
Lecture 66 |
Yein Yacov |
Chabbat 30a |
La préséance
de la vie sur la mort, et réciproquement |
|
|
|
Lecture 67 |
Yein Yacov |
Chabbat 30a |
La préséance
de la vie sur la mort, et réciproquement:
même cours avec variations |
|
|
|
Lecture 68 |
Yein Yacov |
Chabbat 30a |
Du divertissement a la vraie
joie. |
|
|
|
Lecture 69 |
Yein Yacov |
Chabbat 31a |
Les trois passages
obligés du convertit |
|
|
|
Lecture 70 |
Yein Yacov |
Chabbat 31a |
La connexion entre
la vie et les six traites de la Michna. |
|
|
|
Lecture 71 |
Yein Yacov |
Chabbat 31a |
Les
six questions que D… pose après la mort. |
|
|
|
Lecture 72 |
Yein Yacov |
Chabbat 31b |
Le
Racha face a la mort. |
|
|
|
Lecture 73 |
Yein Yacov |
Chabbat 31b |
Les
trois fautes mortelles pour une femme. |
|
|
|
Lecture 74 |
Yein Yacov |
Chabbat 31b |
La
puissance de la parole. |
|
|
|
Lecture 75 |
Yein Yacov |
Chabbat 33a |
Les
trois regards des sages sur la civilisation. |
|
|
|
Lecture 76 |
Yein Yacov |
Chabbat 34a |
Les
trois clés pour acquérir l’éternité. |
|
|
|
Lecture 77 |
Yein Yacov |
Chabbat 34a |
Les
trois clés pour acquérir l’éternité.
même cours avec variations |
|
|
|
Lecture 78 |
Yein Yacov |
Chabbat 53a |
La
double face des miracles. |
|
|
|
Lecture 79 |
Yein Yacov |
Chabbat 54a |
 Rester
a Bavel ou monter en Israël |
|
|
|
|
|
